Bava Metzia 85

Kapitel 85

א ומשלם ליה דמי כיסי:

1 und er hat ihm Ersatz für den Dornenhopfen zu leisten.

ב <big>מתני׳</big> המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן חנוני כבעל הבית דברי ר"מ ר' יהודה אומר חנוני כשולחני:

2 WENN JEMAND EINEM GELDWECHSLER GELD ZUR VERWAHRUNG GEGEBEN HAT, SO DARF DIESER ES, WENN ES EINGEBUNDEN IST, NICHT BENUTZEN, DAHER IST ER, WENN ES ABHANDEN GEKOMMEN IST, NICHT ERSATZPFLICHTIG, UND WENN ES LOSE IST, WOHL BENUTZEN, DAHER IST ER, WENN ES ABHANDEN GEKOMMEN IST, ERSATZPFLICHTIG; WENN ABER EINEM PRIVATMANNE, SO DARF DIESER ES, EINERLEI OB ES EINGEBUNDEN ODER LOSE IST, NICHT BENUTZEN, DAHER IST ER, WENN ES ABHANDEN GEKOMMEN IST, NICHT ERSATZPFLICHTIG. EIN KRÄMER GLEICHT EINEM PRIVATMANNE – SO R. MEÍR; R. JEHUDA SAGT, EIN KRÄMER GLEICHE EINEM GELDWECHSLER.

ג <big>גמ׳</big> משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו:

3 GEMARA. Darf er es deshalb nicht benutzen, weil es eingebunden ist!? R. Asi erwiderte im Namen R. Jehudas: Wenn es eingebunden und versiegelt ist. R. Mari erwiderte: Mit einem ungewöhnlichen Knoten. Manche lesen: R. Mari fragte: Wie ist es, wenn mit einem ungewöhnlichen Knoten? – Dies bleibt unentschieden.

ד מותרין ישתמש בהן כו': אמר רב הונא ואפילו נאנסו והא אבדו קתני כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטין מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

4 UND WENN ES LOSE IST, WOHL BENUTZEN &C. R. Hona sagte: Selbst wenn es durch ein Mißgeschick fortgekommenist. – Es heißt ja aber: abhanden gekommen!? – Nach der Erklärung Rabbas, denn Rabba erklärte: Gestohlen, durch bewaffnete Räuber, abhanden gekommen, wenn sein Schiff im Meere untergegangen ist.

ה ורב נחמן אמר נאנסו לא אמר ליה רבא לר"נ לדידך דאמרת נאנסו לא אלמא לא הוי שואל עלייהו אי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי א"ל בהא מודינא לך דהואיל ונהנה מהנה בההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו הוי עלייהו שומר שכר

5 R. Naḥman aber sagte: Bei einem Mißgeschick nicht. Raba sprach zu R. Naḥman: Nach deiner Ansicht, bei einem Mißgeschick nicht, gilt er ja nicht als Entleiher, und wenn er kein Entleiher ist, ist er ja auch kein Lohnhüter!? Dieser erwiderte: Diesgebe ich zu, denn da er Nutzen davon hat, gewährt er einen solchen. Für den Nutzen, daß, wenn etwas vorteilhaft zu kaufen ist, er es damit kaufen kann, gilt er als Lohnhüter.

ו איתיביה רב נחמן לרב הונא המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל הגזבר

6 R. Naḥman wandte gegen R. Hona ein: Wenn ereinem Geldwechsler Geldzur Verwahrung gegeben hat, so darf dieser es, wenn es eingebunden ist, nicht benutzen, daher hat der Schatzmeister, wenn dieser es ausgegeben hat, keine Veruntreuungbegangen, und wenn es lose ist, wohl benutzen, daher hat der Schatzmeister, wenn dieser es ausgegeben hat, eine Veruntreuung begangen.

ז ואי אמרת אפילו נאנסו מאי איריא הוציא אפילו לא הוציא נמי

7 Wieso wird dies, wenn du sagst, auch bei einem Mißgeschick, von dem Falle gelehrt, wenn er es ausgegeben hat, dies sollte doch auch von dem Falle gelten, wenn er es nicht ausgegeben hat!?

ח אמר ליה הוא הדין אע"ג דלא הוציא ואיידי דתנא רישא הוציא תנא סיפא נמי הוציא:

8 Dieser erwiderte: Dies gilt auch von dem Falle, wenn er es nicht ausgegeben hat, da er aber im Anfangsatze von dem Falle lehrt, wenn er es ausgegebenhat, so lehrt er auch im Schlußsatze von dem Falle, wenn er es ausgegeben hat.

ט <big>מתני׳</big> השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה ר"ע אומר כשעת התביעה:

9 WER SICH AN EINEM DEPOSITUM VERGRIFFEN HAT, WIRD, WIE DIE SCHÜLE ŠAMMAJS SAGT, MIT ABNAHME UND ZUNAHMEBESTRAFT; DIE SCHULE HILLELS SAGT, [ER ERSETZE DEN WERT] BEI DER ENTNAHME; R. A͑QIBA SAGT, BEI DER FORDERUNG.

י <big>גמ׳</big> אמר רבה האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא השתא שויא ארבעה תברה או שתייה משלם ארבעה איתבר ממילא משלם זוזא

10 GEMARA. Raba sagte: Wenn jemand von seinem Nächsten ein Faß Wein geraubt hat, das ursprünglicheinen Zuz wert war und später auf vier gestiegen ist, so muß er, wenn er es zerbrochen oder ausgetrunken hat, vier, und wenn es von selbst zerbrochen ist, einen Zuz bezahlen.

יא מאי טעמא כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא ההיא שעתא דקא שתי ליה או דקא תבר לה קא גזל מיניה ותנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה איתבר ממילא משלם זוזא מ"ט השתא לא עביד לה ולא מידי אמאי קא מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה ההיא שעתא זוזא הוא דשויא

11 Dies aus folgendem Grunde: wenn es noch vorhanden wäre, müßte er es dem Eigentümer in natura zurückgeben, somit hat er es erst in der Stunde, wo er es ausgetrunken oder zerbrochen hat, geraubt, und wir haben gelernt, alle Räuber haben nach dem Werte beim Rauben zu bezahlen; ist es von selbst zerbrochen, so hat er nur einen Zuz zu ersetzen, weil man ihn, da er nichts getan hat, nur für das haftbar machen kann, was er erhalten hat, und damals war es nur einen Zuz wert. –

יב תנן בית הלל אומרים כשעת הוצאה מאי כשעת הוצאה אילימא כשעת הוצאה מן העולם

12 Wir haben gelernt: Die Schule Hillels sagt, [er ersetze den Wert] bei der Entnahme. Was ist nun unter ‘Entnahme’ zu verstehen: wollte man sagen, die Entnahme aus der Welt,

יג ובמאי אי בחסר מי איכא למ"ד והא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואי ביתר היינו ב"ש

13 und dies beziehe sich auf die Abnahme, so gibt es ja niemand, der dieser Ansicht wäre, denn wir haben gelernt, alle Räuber haben nach dem Werte beim Rauben zu bezahlen; und wenn sich dies auf die Zunahmebezieht, so ist dies ja dasselbe, was die Schule Šammajs lehrt.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel